אבעבועות רוח היא מחלה נפוצה בעיקר בגיל הילדות , ולמרות שחיסון נגדה ניתן כחלק משגרת החיסונים בגילאי שנה ושש שנים, היא עדיין ממשיכה להופיע אם כי בדרגות חומרה יותר קלות .
החולים מתחילים להיות מידבקים יומיים לפני הופעת התסמינים, לכן לרוב קשה מאוד למנוע הדבקות במחלה והיא מקבלת ממדים של מגיפה.
וירוס ממשפחת נגיפי ההרפס המכונה ווריצלה זוסטר וירוס ( VARICELLA-ZOSTER ) הוא הגורם למחלה . הווירוס עובר באוויר ובמגע- כלומר נדבקים ע"י נשימת הווירוס אל דרכי האוויר עקב הימצאות בקרבת חולה מדבק או ע"י מגע עם הפרשות מאחד מפצעי האבעבועות והחדרת הווירוס ע"י היד לעין או לדרכי האוויר .
לאחר ההידבקות ,תקופת הדגירה נמשכת בין 10-21 ימים, ואחריה מופיעים פצעונים מגרדים ומפרישים מלווים בחום גבוה. החולה נחשב מידבק כ-48 שעות לפני הופעת התסמינים ולכן קשה למנוע הדבקה.
המחלה תוקפת אנשים בכל גיל, והיא אפילו יכולה לעבור לעובר , אם האם חולה בזמן ההריון , אך מרבית האנשים יחלו במחלה זו פעם אחת בלבד. ככל שהחולה מבוגר יותר כך המחלה עלולה להיות קשה יותר.
תסמיני המחלה :
בתחילה מופיע חום העלול להיות גבוה מאוד ולהגיע עד 40 מעלות , הרגשה כללית רעה וכאב ראש תסמינים אלו יכולים להמשך כ3-6 ימים ובמקביל מופיעה הפריחה בד"כ ביום ה1 למחלה : בתחילה בחזה ובבטן ומשם ממשיכה לצוואר ולראש. הנגעים מופיעים בהדרגה במשך מספר ימים ולכן ניתן לראות נגעים בשלבים שונים אצל אותו חולה – חלקם בשלבים הראשוניים וחלקם ותיקים .הנגעים עלולים להופיע בריריות כגון חלל הפה ואברי המין וכן בעיניים ובאוזניים .
סיבוכים:
זיהומים משניים:
– זיהומי עור : הסיבוך השכיח מופיע ב כ 45 % מהילדים לרוב סביב נגעים בודדים וחולף מעצמו או ע"י משחה אנטיביוטית מקומית .
זיהומים מפושטים יותר ברקמות– סיבוך נדיר בהרבה , נגרם ע"י החיידק סטרפטוקוקוס (האחראי גם על דלקות גרון ) ובמקרי זיהום ברקמות מכונה אף "החיידק הטורף ", במקרים אלו נדרש אשפוז , טיפול אנטיביוטי תוך ורידי והטריית האזור המזוהם בניתוח . שכיח יותר בילדים צעירים סביב גיל שנתיים וחצי .בעוד שאצל ילדים גדולים יותר זיהומי העור הפשוטים שכיחים בהרבה .
דלקת ריאות – הינה סיבוך משני נוסף העלול להתרחש בסוף המחלה
סיבוכים כתוצאה מתגובה חיסונית עצמית :
נובעים מיצור נוגדנים עצמיים (ייצורם מושרה ע"י הווירוס ) כנגד אזורים שונים במוח , הסיבוכים מופיעים לאחר תום המחלה ועלולים להתבטא בפרכוס , דלקת מוחית (אנצפליטיס ) המתבטאת בשינוי מצב ההכרה וישנוניות לא רגילה , או איבוד היכולת להליכה רגילה , נטייה למעוד ולחוסר שווי משקל .
ולכן תסמינים הדורשים תשומת לב מיוחדת ופניה מהירה לרופא הם :
– הופעת חום חוזר 24 שעות ויותר לאחר שירד
– הופעת פריחה נוספת על פריחת האבעבועות
-שינוי בהתנהגות הילד -פרכוס, ישנוניות , הקאות מרובות
– קושי בהליכה או שינוי בצורת ההליכה
– נגעי אבעבועות בעין
– רושם לקושי נשימתי
-רושם לזיהום בנגעים
הקשר בין הגיל להסתמנות המחלה : המחלה מופיעה לרוב בין הגילאים 3-6 אך כ 5% מופיעים בגיל 15 שנים ומעלה , ככל שגיל החולה גבוה יותר כך המחלה עלולה להיות קשה יותר ומלווה ביותר סיבוכים מסכני חיים , לעומת זאת – מחלה בילד שגילו נמוך משנה עלולה שלא ליצור זיכרון חיסוני והסיכוי למחלה חוזרת גדל .
החיסון : חיסון נגד אבעבועות רוח קיים כ-30 שנה , החל מ- 1.9.08 הוא צורף לשגרת החיסונים בישראל. הוא ניתן בשתי מנות לכל ילד, הראשונה ניתנת בגיל שנה בטיפת חלב והשנייה ניתנת בכיתה א'. ( חיסון פעיל )
התרכיב מכיל זן חי ומוחלש של נגיף אבעבועות , כיום, החיסון אינו מונע את המחלה לגמרי, אך ילדים מחוסנים שנדבקים באבעבועות רוח לרוב לוקים בה בצורה קלה ואינם סובלים מסיבוכים. ניתן גם לחסן ילדים שנחשפו לילד חולה באבעבועות רוח כדי למנוע את המחלה או להקל על תסמיניה. יש לתת את החיסון עד 72 שעות מרגע ההדבקה.
בעקבות מחקרים שהצביעו על ירידת יעילות מנת חיסון בודדת בזמן התפרצות של מחלת האבעבועות, דעיכת החיסון עם השנים והגדלת יעילותו בעקבות מתן 2 מנות ,ממליץ משרד הבריאות בישראל, בדומה להחלטת רשויות הבריאות בארה"ב, על מתן 2 מנות חיסון כנגד אבעבועות רוח.
הטיפול:
המחלה ברוב המקרים קלה ואינה מלווה בסיבוכים והטיפול בה כולל משחה להקלה על הגרד ותרופות להורדת חום , חשוב שתרופות אלו לא יכילו אספירין .
חשוב לשמור על היגיינה, שכן מרבית הזיהומים מתפתחים בעקבות גירוד של הפצעים הפתוחים. לכן, יש להקפיד על שטיפת ידיים וגזיזת ציפורניים ולמנוע מפגש בין ילד חולה לילדים בריאים.
במקרים בהם קיים סיבוך , או שקיימות מחלות רקע מסוימות וכן במחלה במבוגרים או בנשים בהריון בשליש השלישי ,קיימת תרופה נגד הרפס שנמצאה יעילה גם נגד וירוס אבעבועות הרוח – זובירקס (אציקלוויר ) ניתן לתת את התרופה דרך הפה או במקרים קשים המחייבים אישפוז- דרך הוריד .
קיים גם חיסון סביל ( VZIG ) שניתן בכל מקרה של חשיפה לאבעבועות רוח במבוגר מעל גיל 20 , לא מחוסן , רצוי תוך 96 שעות מאז החשיפה .
ההחלמה:
תהליך ההחלמה מתחיל לאחר מספר ימים, כשהפצעים והשלפוחיות מתייבשים ומתכסים בגלד. בשלב זה הילד כבר אינו מדבק, החום בדרך כלל יורד ואפשר להחזיר את הילד לגן הילדים. לאחר ההחלמה, נגיף הוריצלה זוסטר נשאר בגוף באופן רדום, ולכן מרבית הילדים מחוסנים באופן טבעי מהידבקות חוזרת במחלה.
במקרים מסוימים, הנגיף יתעורר לאחר מספר שנים ויגרום להתפרצות מחלה שנקראת "שלבקת חוגרת". הגורמים למחלה זו אינם ידועים, ותסמינה העיקרי הוא הופעה מחודשת של הפצעונים באזור מסוים בעור.
0
0
0
0
הוספת תגובה