צליאק

רקע
מחלת הצליאק (דגנת / כרסת) הינה מחלה הפוגעת במעי הדק ובאיברים נוספים. מחלה המוגדרת כאוטואימונית (מחלת חיסון עצמי בה מערכת החיסון מאבדת את הסבילות החיסונית ותוקפת תאים ורקמות של הגוף עצמו במקום לתקוף פולשים חיצוניים).

מחלת הצליאק מתפתחת משילוב הרקע הגנטי, רגישות לגלוטן (המצוי בדגנים מסוימים) וגורמים סביבתיים.

שכיחות מחלת הצליאק בעולם כ-1% מהאוכלוסייה.

סימנים ותסמינים

למחלה התבטאות מגוונת הכוללת שילוב תסמינים התלויים בקיום גלוטן בדיאטה, מאפיינים גנטיים (HLA DQ2 DQ8) , קיום נוגדנים כנגד גלוטן (אותם ניתן למצוא בבדיקת דם פשוטה) ופגיעה ברירית המעי (אותה ניתן לזהות בדגימות הנלקחות מהתריסריון).

ישנם מקרים של "מחלה שקטה" בה ניתן למצוא נוגדנים, תבנית גנטית מתאימה ודגימות מיקרוסקופיות מתאימות – ואולם המטופל אינו סובל מתסמינים אופייניים. גם כאן, בדומה למחלה הרגילה – מומלץ טיפול בדיאטה נטולת גלוטן לאור השלכות ארוכות טווח של חשיפה לגלוטן על אותם מטופלים.

הימנעות מגלוטן בעת ביצוע בדיקות לאבחונה – יכולה לגרום מיסוך של ממצאים – ועלולה לגרום לחוסר אבחון המחלה.

תסמיני המחלה הקלאסיים (לציין כי אלו די נדירים כיום בשל מודעות גבוהה של רופאי הילדים, וקלות האבחון היחסית בשנים האחרונות ע"י בדיקת דם פשוטה לנוגדנים כנגד גלוטן) -: משקל גוף ירוד, הפרעות בגדילה, גפיים רזות, כאבי בטן מלווים בנפיחות הבטן, בחילות, הקאות, שלשולים תדירים של צואה חיוורת ובעלת ריח רע.

עצירות כרונית, עייפות כרונית, התפתחות מינית מעוכבת, פצעים חוזרים ברירית הפה (אפטות), שברים חוזרים וירידה במסת העצם, אנזימי כבד מוגברים – גם הם תסמינים העלולים להחשיד בקיום צליאק.

בבדיקות המעבדה – חוסר ברזל ואנמיה, מתבטאים בחיוורן ועייפות כרונית.

נשים הלוקות בצליאק , במידה ולא תימנענה מגלוטן – עלולות לסבול מהפרעה בפוריות, וכן מהפלות חוזרות, סיבוכים מיילדותיים שונים, לידה מוקדמת, יילודים שמשקל לידתם נמוך ועוד.

חולי צליאק שאינם נמנעים מגלוטן עלולים לאחר שנים רבות לפתח גידול ממאיר של מערכת הלימפה T CELL LYMPHOMA.

מתי לבקש מהרופא לבצע בדיקה בשאלת צליאק?
כאשר מטופל סובל (פעמים חוזרות או בצורה כרונית) מהתסמינים המתוארים לעיל.

כאשר למטופל בן משפחה מדרגה ראשונה הסובל מצליאק.

בנוכחות תסמונות גנטיות כגון – תסמונת DOWN, תסמונת TURNER, תסמונת WILLIAMS.

בנוכחות מחלות אוטואימוניות אחרות (מחלות חיסון עצמי ,כמוסבר לעיל) כגון – סוכרת נעורים, דלקת פרקים שגרונית, דלקת חיסון-עצמי של הכבד, דלקת חיסון-עצמי של בלוטת התריס.

טיפול
הטיפול היחיד הקיים היום – הימנעות מוחלטת ממזון המכיל גלוטן, לכל החיים.

יש להימנע ממזון המכיל חיטה, שעורה, שיפון, וכן מזונות המכילים כמויות גלוטן מזעריות (כתוצאה מזיהום משני או שימוש בחומרי גלם).

בנוגע לצריכת שיבולת שועל – דגן זה הינו נטול גלוטן בצורתו הטהורה, ואולם – יבולי שיבולת השועל המשווקים מעורבים בדגנים מכילי גלוטן. ההמלצה לכן היא להימנע גם מדגן זה , עד להשגת יבולי שיבולת שועל טהורים ונקיים מדגנים אחרים.

המעקב השגרתי בחולים כולל מעקב גדילה, מעקב רמות נוגדנים כנגד גלוטן , מעקב אחר סיבוכים פוטנציאליים.

מעקב מעבדתי בשאלת חסרים תזונתיים, הפרעה בפעילות בלוטת התריס, הפרעה בתפקוד הכבד ועוד.

שתפו ב:
0000